קריאה והבנה של דו"ח פסיכולוגי – ד"ר מרדכי שרי

מנהל מכון שלם לפסיכותרפיה, אבחון, ייעוץ והדרכה

מטרת הרצאה זו הנה בראש ובראשונה ליצור בסיס לשפה משותפת בין שירותי הרווחה – הנצרכים לעיתים קרובות לצורך ביצוע תפקידיהם המורכבים לחוות דעת פסיכולוגיות – ובין הפסיכולוגים מספקי השירות.

הדו"ח הפסיכולוגי נועד למעשה להשיב על שאלות, אשר לתשובות עליהן נזקקות מערכות המטפלות בבני אדם. הדו"ח הנו כלי ביד המשתמש בו לצורך קבלת החלטות. אם כן הדו"ח הפסיכולוגי הנו חוליה בתוך שרשרת קבלת ההחלטות, בצמתים בהם מקבלי ההחלטות נזקקים לאינפורמציה, אשר תאפשר להם לקבל החלטות מושכלות יותר.

אותם צמתי קבלת החלטות קיימים במערכות כמו : מערכת החינוך, מערכת המשפט, מערכת הרווחה, מערכת הבריאות ועוד. אבחונים פסיכולוגיים משמשים גם לצורך קבלת החלטות בתחום התעסוקה, בתחום המיון (חברות, צה"ל, ולמעשה כל מי שמעסיק עובדים).

השימושים בחוות הדעת הפסיכולוגיות לסוגיהן הנם רבים ועצומים, והמשקל הניתן להן הנו רב – יש אומרים רב מידי.

בהרצאה זו אעסוק בעיקר באותן חוות דעת פסיכולוגיות בהן משתמשות רשויות הרווחה על מנת לטפל בנזקקים הרבים לשירותיהם. אתייחס לאבני היסוד המשמשות לבניית הדו"ח הפסיכולוגי (היינו המבחנים הפסיכולוגיים למיניהם), אתייחס לתהליך האבחון מהזמנת חוות הדעת ועד לקבלתה ולאופן השימוש בה, כמו כן אתייחס למבנה הדו"ח הפסיכולוגי, ליתרונות האבחון הפסיכולוגי ולמגבלותיו.

 

ראשי פרקים :

• מתי נשתמש באבחון הפסיכולוגי
• מיקוד השאלות למאבחן
• תהליך האבחון – השאלות האבחוניות, התאמת כלי הבדיקה לשאלות, התשובות לשאלות.
• חוות הדעת הפסיכולוגית – כיצד היא בנויה
• אבני היסוד – המבחנים הפסיכולוגיים
• כיצד לקרוא את הדו"ח הפסיכולוגי
• יתרונות ומגבלות האבחון הפסיכולוגי

 

מתי נשתמש באבחון פסיכולוגי

הפנייה לאבחון פסיכולוגי נעשית בכמה סוגים של מצבים –

•  בראשונה, מצבים בהם יש צורך בהערכת כישורים ורמת תפקוד (מקרים בהם יש צורך בהערכה קוגניטיבית (במידה וקיים חשש לפיגור, לקויות למידה, הפרעות בקשב וריכוז וממדים נוספים של תפקוד קוגניטיבי)
• במקרים בהם יש חשש לבעיות שיפוט ובוחן מציאות או הפרעות רגשיות המשפיעות על התפקוד (כאן ייתכן ויש צורך גם בהערכה פסיכיאטרית).
• במקרים בהם יש חשש לטראומה נפשית (פגיעות מיניות, התעללות ועוד).
• הערכת מסוכנות (בנושא אלימות או מסוכנות מינית).
• הערכת כוחות אגו לצורך ניבוי תפקוד עתידי (מסוגלות הורית, פוטנציאל שיקומי ועוד).
• בכל מקרה בו קיימות שאלות, אשר לא ניתן לתת להן תשובה מתוך ההיכרות עם האדם.

מיקוד השאלות לאבחון

השאלות המופנות לבודק חייבות להיות ממוקדות, קונקרטיות וברורות. ניסוח כוללני של מטרת הבדיקה עשוי להניב חוות דעת כוללנית, אשר לא תיתן מענה לשאלות העומדות על הפרק.

 

תהליך האבחון :

לפני העברת המבחן יש לספק לנבדק אינפורמציה אודות אופי הבדיקה והשימוש המיועד שלה, העברת המבחן חייבת להיות סטנדרטית (כולל מגבלות זמן), וכן לכלול אינפורמציה אודות סודיות ממצאי הבדיקה. לאחר קבלת האינפורמציה, על הנבדק להסכים לעריכת הבדיקה (לבד ממצבים בהם הוא מחויב חוקית לעבור את הבדיקה) .

מכלול המבחנים הפסיכולוגיים והנוירו פסיכולוגיים חייבים להיות מועברים, מצוייננים ומפורשים ע"י אנשי מקצוע מיומנים. המבחנים הפסיכולוגיים הנם רק אלמנט אחד של ההערכה הפסיכולוגית ואין להשתמש בהם כבסיס היחיד לאבחון. יש להתייחס גם להיסטוריה המפורטת של הנבדק וכן לנתונים חינוכיים, רפואיים ופסיכולוגיים קיימים נוספים. כל אלו משמשים כמסד להערכה הפסיכולוגית. יש כמובן להתייחס למשתנים שפתיים ותרבותיים וכן למוטיבציה של הנבדק. בנוסף לחומר הרקע ולמבחנים השונים יכלול האבחון גם ראיון קליני ולקיחת פרטים אנמנסטיים. .

 

השאלות האבחוניות – עוד טרם עריכת האבחון וההחלטה בדבר הכלים בהם יש להשתמש לבדיקה הספציפית, יש לנסח את "השאלות האבחוניות". שאלות אלו ינוסחו ע"י הגורם אשר הזמין את חוות הדעת. במידה והנבדק עצמו ביקש את עריכת האבחון, על הבודק יחד עם הנבדק לנסח את השאלות האבחוניות עליהן יתבקש האבחון להשיב. ניסוח נכון של השאלות האבחוניות יבטיח התייחסות ממוקדת של הבודק והתאמה נכונה של פרוצדורת הבדיקה. חשוב לציין כי ללא ניסוח שאלות אלו עלולה הבדיקה וממצאיה להיות כללית מידי ולהחטיא את המטרה.

 

התאמת כלי הבדיקה לשאלות – בדרך כלל השימוש הנו בבטריה "הקלאסית" של כלי הבדיקה הכוללת מבחן אינטליגנציה (וכסלר), בנדר, ציורי בית/עץ/איש/משפחה, רורשאך (או MMPI) ו TAT. לבטריה זו יתווספו בהתאם למטרת הבדיקה שאלונים שונים וכלי אבחון נוספים. לדוגמה – באם קיים חשד לפגיעה אורגאנית יתווספו כלים נוירו פסיכולוגיים מבחן REY שמיעתי וחזותי, אם יש חשד לקיום ADHD תתכן תוספת של שאלון קונרס וכו'.

 

התשובות לשאלות.- השאלות הרלוונטיות יוצגו בפתיח של האבחון הפסיכולוגי ויוצגו השיקולים להוספת כלי אבחון נוספים. בסיכום חוות הדעת תהיה התייחסות ספציפית לשאלות שנשאלו.

 

מבנה הדו"ח הפסיכולוגי :

הדו"ח הפסיכולוגי מורכב ממספר חלקים והם  –

• נתונים פורמליים אודות הבדיקה – שם הנבדק, גילו, ארץ לידתו, סיבת ההפניה לאבחון, מקום הבדיקה, פירוט אמצעי הבדיקה, של הבודק. כמו כן תוצג כל אינפורמציה רלוונטית פורמלית נוספת כגון – באם הבדיקה נעשתה בשפה אחרת מעברית.
• הרקע לבדיקה – בסעיף זה מתואר הרקע אשר הביא לקיום בדיקה זו. יש לציין באופן ברור את מקורות האינפורמציה כגון : עפ"י דו"ח סוציאלי, עפ"י ראיון עם הנבדק וכו'. תיאור הרקע יכלול את הפרטים האנמנסטיים, השתלשלות קורותיו של הנבדק, פרטים אודות משפחתו, אירועים חשובים בחייו הרלוונטיים לבדיקה, הבדלי גרסאות (באם קיימים) בין דברי הנבדק ואינפורמציה חיצונית וכו'.
• תיאור הופעה והתנהגות ושיתוף פעולה – תיאור מהלך הבדיקה, התנהגותו של הנבדק, הקשר שנוצר בין הנבדק לבודק, עמדתו של הנבדק כלפי הבדיקה, תחושותיו של הבודק בעת הבדיקה, וכן כל אירוע משמעותי שהתרחש במהלך האבחון.
• תיאור מקורות אינפורמציה – רשימה של כל מקורות האינפורמציה אשר היו ברשותו של הבודק בעת עריכת הבדיקה.
• ממצאי הבדיקה – תיאור מפורט של הממצאים באופן אשר ישפוך אור על יכולותיו ואישיותו של הנבדק. לנוחות הקריאה וההבנה ניתן לחלק את הממצאים ל :
  כישורים קוגניטיביים : בסעיף זה יתוארו הממצאים האובייקטיביים אודות יכולותיו של הנבדק, זאת ברמת פירוט כפי שנדרשת מן השאלות האבחוניות. בנוסף תהיה התייחסות בסעיף זה לאופן עיבוד הנתונים, לשיפוט מציאות, לתהליכי חשיבה, לקשיי למידה או שקיים בריכוז וקשב באם נמצאו, להבנה החברתית ועוד.תיאור עולמו הרגשי ואישיותו של הנבדק : בסעיף זה יתוארו הממצאים בדבר כוחות האגו של הנבדק אל מול חולשותיו, מבנה העצמי ויציבותו, מערך ההגנות, התפיסה והדימוי העצמי, הכישורים החברתיים, חוויית העולם של הנבדק ועוד.
• סיכום – בסעיף זה יובא תיאור תמציתי של נתוני הרקע, מהלך האבחון וממצאיו.
• דיון – בסעיף זה ידון הבודק במשמעות ממצאי הבדיקה וכן יתייחס לשאלות הרלוונטיות שהופנו אליו.
• המלצות – בעקבות הדיון בממצאים יובאו בסעיף זה ההמלצות, אשר גם הן יתייחסו לשאלות אשר הופנו אל הבודק.

 

אבני היסוד – המבחנים הפסיכולוגיים
מבחן פסיכולוגי הנו אמצעי כתוב, ויזואלי או מילולי (בע"פ) המועבר על מנת להעריך תפקוד קוגניטיבי או רגשי של ילד או מבוגר. המבחנים הפסיכולוגיים באים לשימוש לצורך הערכה של יכולות מנטאליות ותכונות וכוללים מבחני הישג ויכולת, מבחני אישיות ומבחנים נוירו פסיכולוגיים.

המבחנים הפסיכולוגיים הנם מדדים פורמליים של תפקוד מנטלי, חלקם אובייקטיביים וניתנים לכימות, יחד עם זאת חלק מן המבחנים ההשלכתיים נתונים לפרשנות סובייקטיבית.

 

מבחני הישג ויכולת – נועדו למדוד את הרמה האינטלקטואלית והתפקוד הקוגניטיבי. מרבית מבחני ההישג עברו סטנדרטיזציה, היינו במהלך פיתוח הכלי בוססו נורמות באמצעות העברה למדגמים מייצגים. למבחנים אלו פרוטוקול אבחון אחיד, להעברה ולציינון. מבחני הישג מקובלים הנם ה Wais וה Wisc, וכן ה Stanford-Binet . המבחנים כוללים הערכה של ידע אקדמי ואינטליגנציה ובאים לשימוש אצל ילדים לצורך השמה בבית ספר, להערכה של לקויות למידה ואיחור התפתחותי, להערכת מחוננות או למעקב אחרי ההתפתחות האינטלקטואלית. מבחני אינטליגנציה ניתנים לשימוש עם מבוגרים לצורך הכוון מקצועי או להערכת יכולת במצבים שונים (חשד לפיגור למשל).

 

את מבחני האינטליגנציה פיתח לראשונה אלפרד בִּינֶה עבור ממשלת צרפת, בסוף המאה התשע עשרה. הצרפתים רצו למיין את התלמידים לבתי ספר שונים בהתאם לרמת התלמידים. בינה בנה מבחן משאלות שונות שדרגתם עולה בהדרגה. השאלה האחרונה, אותה הצליח הילד לענות, קבעה את גילו השכלי. חילקו את זה בגילו האמיתי וקיבלו מנה. זו מנת המשכל. אם גיל הילד תשע וחודשיים ולפי תשובותיו קיבל גיל מנטלי של תשע וחודשיים מנת המשכל שלו (I.Q – Intelligence Quantity), הייתה 1 ואז הכפילו זאת במאה, כלומר ה I.Q. שלו היה 100. אם אותו ילד קיבל גיל מנטלי של עשר וחמישה חודשים ציונו היה 1.136 כפול מאה: זה אומר I.Q. = 113. במהלך השנים שוכלל מבחן בינה באוניברסיטת סטנפורד ונמצא גם כיום בשימוש. ההנחה מאחורי המבחן שלו אומרת שיש לאדם מנת משכל כללית התקיפה לכל תחומי החשיבה. לעומתו גילפורד טען שישנם מרכיבים שונים בחשיבה. למעשה הוא דיבר על 120 מרכיבים שכאלה. פסיכולוג אמריקאי בשם דייויד וכסלר פיתח מבחן שבו יש 12 שטחים המחולקים לשני סוגים (מילוליים ולא מילוליים) אותם הוא בוחן. כל תת מבחן נותן ציון הנע בין 0 ל- 20 כשהממוצע 10. נוטלים חמישה ציונים מכל סוג. והיה אם לאותו ילד היו ציונים ממוצעים בכל עשרת המבחנים ציונו הסופי הנו 100. זה ציון ה- I.Q. שלו.
במידה וקיימים הבדלים משמעותיים, זה המקום לפסיכולוג שמנתח את המבחן, להבין מה גרם לאותם הבדלים. למשל אם יש הבדל מאד משמעותי בין סכום חמשת המבחנים המילוליים שנמוך בשתים עשרה נקודות ויותר מסכום חמשת המבחנים הלא מילוליים, ניתן להסיק כי אותו אחד סובל מלקות למידה בתחום השפתי (כמובן, יש להצליב השערה כזו עם עוד סימנים אחרים, וזה נכון לכל הממצאים בכל המבחנים, לפני שקובעים אבחנה). דוגמא אחרת, ישנם שלושה או ארבעה תת מבחנים שהביצוע בהם דורש הרבה קשב וריכוז. אם רואים כי בשלושת הציונים הללו יש ציון ירוד באופן משמעותי, ניתן לשער כי לאותו אחד יש בעיית קשב וריכוז (אחד המבחנים הללו הוא חשבון. כך שכשילד נבחן בחשבון במהלך האבחון, יותר מאשר בודקים את ידיעותיו בחשבון, בודקים את רמת הריכוז שלו).
מבחני אישיות – מבחנים אלו נועדו להעריך את החשיבה, הרגש, העמדות והמאפיינים ההתנהגותיים המרכיבים את האישיות. ממצאי מבחנים אלו מתייחסים לחולשות ולכוחות האישיותיים, ואמורים לזהות פסיכופתולוגיה או הפרעות מסוימות באישיות. מדובר במבחנים כמו  personality inventory Minnesota multiphasic (MMPI  II) או Millon Clinical Multiaxial Inventory (MCMI III).

סוג אחר של מבחני אישיות הם המבחנים ההשלכתיים, בהם מתבקש הנבדק לפרש גירוי מעורפל (כמו למשל כתמי דיו). תגובות הנבדק מלמדות על תהליכי החשיבה שלו ותכונות האישיות. כאן למשל נמצאים מבחנים כמו רורשאך, או הולצמן  העושים שניהם שימוש בכתמי דיו. מבחן נוסף הוא ה TAT – Thematic apperception test, בו מתבקש הנבדק לספר סיפור אודות סדרה של תמונות. מבחנים נוספים בקטגוריה זו הנם : השלמת משפטים, צייר אדם (או ציור עץ/בית/אדם – ויש הכוללים גם ציור משפחה).

יש הרואים את המבחנים ההשלכתיים כמהימנים פחות ממבחני האישיות האובייקטיביים וקיימת מחלוקת על כך בספרות המקצועית. ככלל המבחנים ההשלכתיים דורשים מיומנות וניסיון באינטרפרטציה שלהם. כיום קיימים כלי עזר סטטיסטיים ממוחשבים כמי למשל שיטת אקסנר לניתוח מבחן הרורשאך המשפרת את מהימנות המבחן.

מבחני האישיות באים לשימוש במגוון רב של צרכים, החל מאבחון של פסיכופתולוגיה (למשל איתור של הפרעות אישיות או דיכאון), למיון מועמדים לעבודה, להערכת כוחות או חולשות של האדם בתהליכים של ייעוץ או בתהליכים משפטיים שונים.

 

רורשך: פסיכולוג שוייצרי בשם רורשך, הסתכל יום אחד לשמים וראה עננים בצורות שונות. הוא הבחין כי אנשים שונים רואים בצורות העננים דברים שונים, וניתן ללמוד על האנשים על פי מה שהם רואים (למשל אחד יראה בענן מחול שמח של שני כפריים ושני באותו ענן יראה כלב הנושך כלב אחר. והסיק כי כנראה שהשני בעל תכונות יותר תוקפניות). בנסותו לתת לרעיון תבנית סטנדרטית יחסית הוא מרח כמה כתמי צבע על דף והציג אותם לאנשים. הוא הכין 13 כרטיסים כאלה מתוכם משתמשים בעשרה (שלושה נועדו לבחון אנשי מקצוע המכירים היטב את העשרה הראשונים). הניתוח של התוצאות, רק בחלקו הקטן והזניח נשען על תוכן הצורות שהנבדק רואה. הרוב נשען על הדרך בה הוא מנסה להבין את הצורות. למשל, האם תשובתו נובעת מהצבע של הכתם או מהצורה שלו. האם הוא מתייחס לפרט קטנטן או מתייחס לכל הצורה בכרטיס. האם הוא רואה דמות אחת או יותר. וכו'. זהו מבחן מצוין המצליח לחדור אל תת המודע של האדם. גם דברים שהאדם לא יודע על עצמו יתגלו במבחן. וגם דברים שהוא יודע אך רוצה להסתיר, במבחן הזה הוא לא יוכל להסתיר. כי אינו יודע מה הפרוש של תשובתו. לכן משקיעים הרבה מאד במבחן הזה. מנסים להפכו לכמה שיותר פורמלי, כלומר שתהיה צורה אחידה של הפירוש ולא כל אחד ע"פ ראות עיניו ובכך להגדיל את המהימנות במבחן. אנשי מקצוע רבים, הכינו אלבומים עם אלפי דוגמאות של תשובות, ונתנו להם פירוש. ובמקביל לעולם לא מציגים מבחן זה בפני עצמו, אלא ביחד עם מבחנים אחרים שדרכם מאששים או פוסלים את הפרשנות. למאבחן לוקח כשעה להעביר את המבחן הזה ועוד כשעה לפרש אותו, כך שזה מבחן מאד יקר מבחינת השימוש בו ורק במקרים מיוחדים משתמשים בו.

 

T.A.T: את המבחן בנה פסיכולוג אמריקאי בשם מוריי. הרעיון דומה למבחן הקודם, אולם הוא הכין 32 תמונות כמו צילומים מטושטשים, מתוכם בוחרים כעשרה (בהתאם לכל נבחן) שבהם יש דמויות של אנשים במצבים שונים ועליהם הנבדק צריך לספר סיפור. ההנחה (הבדוקה) שנבדקים מספרים דרך הדמויות את מה שמעסיק אותם. מבחן זה די קל, יחסית, להעברה ולניתוח. ויש בו גמישות: תוך כדי האבחון הפסיכולוג רואה לאן נוטות התשובות ובוחר מבין התמונות את מה שנכון לאותו נבדק.
מבחנים נוירו פסיכולוגיים באים לשימוש עם נבדקים אשר עברו פגיעה מוחית למשל, או עם בעיות נוירולוגיות שונות (כמו דמנטיה). מבחנים אלה מועברים על מנת להעריך את תחומי התפקוד המנטלי. בנוסף משמשים המדדים הנוירו פסיכולוגיים להעריך איחורים התפתחותיים ובעיות למידה אצל ילדים ומבוגרים.

הבטריה הנוירו פסיכולוגית כוללת מבחנים הבודקים את התפיסה והקשב בערוצים הויזואליים והמילוליים. הבנדר הוא אחד מן המבחנים הללו וקיימים מבחנים רבים נוספים.

 

מבחנים פסיכונוירולוגיים ומבחנים ללקויי למידה:

לקות למידה בהגדרתה היא לקות כלומר פגיעה פיזית. ישנה סברה, מאוששת למדי, כי מאחורי לקויות הלמידה ישנה פגיעה מוחית קלה. בעבר קראו לתופעה Minimal Brain Damage או MBD בקיצור. וכן קראו לילדים עם לקות למידה ילדים אורגניים. מדובר, בד"כ בפגיעה מוחית מזערית שלרוב אין לראותה בצילומי CT או במכשור רנטגן או הדמיה אחר. לקויות למידה הינם מקרה פרטי וקל לפגיעות נוירולוגיות בכלל. להבדיל מקשיי למידה, שם יש קושי סביבתי, משפחתי, רגשי או אחר שגורם לבעיית הלמידה אך אין מקורה בבעיה נוירולוגית.
ישנן מאות מבחנים פסיכו נוירולוגיים. בחלקם הם בודקים תחומים ספציפיים מאד כמו תופעת נֶגְלֶקְט (שבה מדווח האדם רק על מחצית משדה הראיה בערך, למרות שהוא קולט את הכל) וכלה בבדיקת פרסברציה (שבה האדם אינו מצליח להפסיק פעולה שהוא עושה [גם מחשבות, אך אין לטעות בין זה לבין מחשבות אובססיביות]). ויש כאלה הנותנים הערכה כללית לשאלה אם יש פגיעה נוירולוגית ואם כן היכן במח ממוקמת הפגיעה.
לילד או נער הסובלים מבעיה לימודית, יערך אבחון כולל, שיבדוק הן את מנת המשכל, הן בעיות נוירולוגיות והן בעיות רגשיות.
מתוך כל הכלים שמניתי לעיל, ומאחרים, מקבל הפסיכולוג אוסף עצום של סימנים. הוא מנסה למצוא הסבר אחד או יותר שיתן מובן לכל הסימנים שאסף. למשל: נער בעל רמה שכלית גבוהה מאד אך סובל מלקות למידה בתחום השפתי. וכו'. כל סימן שעולה מהמבחנים נחשב בגדר השערה ומצליבים את הסימן הזה בסימנים אחרים ולפחות בעוד סימן אחד, המופיע במבחנים שונים. הדו"ח שנכתב בעקבות האבחון צריך להיות אינטגרטיבי, במובן שיתייחס לכל הגורמים האפשריים לבעיית הלמידה.
תיאור המבחנים השונים
Wisc-R95, Wais Heb III- בקטגוריה זו נמצא גם את מבחן קאופמן וביילי לגילאים הרכים יותר)

תיאור סקאלות מבחן וכסלר ומשמעותן :

הסקאלה המילולית
ידיעות – מידת השליטה באינפורמציה עובדתית, הרמה נתונה להשפעה תרבותית וסביבתית. משקף גם זיכרון לטווח ארוך.

הבנה – המבחן בודק הבנה של קונבנציות חברתיות, וכן שכל ישר (common sense). גם תת מבחן זה טעון תרבותית.

חשבון – מכיל בעיות מתמטיות האמורות להיפתר בע"פ. בודק קשב, ריכוז וחשיבה חשבונית.

צד שווה – בודק חשיבה אבסטרקטית מילולית ויכולת המשגה. הנבדק נשאל כיצד שני דברים דומים.

אוצר מילים – משקף יכולת מילולית רצפטיבית ואקספרסיבית. לכשעצמו מהווה תת מבחן זה את המדד הטוב ביותר לאינטליגנציה הכללית, בתנאי ששפת האם של הנבדק היא עברית.

זכירת ספרות – דורש חזרה על סדרת ספרות קדימה ולאחור. בודק ריכוז, קשב וזכירה מיידית. ציון נמוך אצל נבדקים עם קשיי קשב או חרדה.

 

הסקאלה הביצועית
הרכבת עצמים – חיבור חלקי פאזלים, בודק את היכולות המרחביות-ויזואליות, והיכולת לראות כיצד החלקים בונים את השלם (סינתזה).

קוביות – אחד המדדים החזקים של אינטליגנציה לא-מילולית, אנאליזה וסינתזה והסקת מסקנות. מורכב מקוביות צבעוניות שיש לסדרן לפי תבניות.

סימן מספר – התאמת סימנים למספרים על פי מפתח. בודק מהירות ויזיו מוטורית וזיכרון חזותי קצר טווח.

סידור תמונות – דורש סידור תמונות עפ"י סדר היוצר סיפור. דורש הבנה לא מילולית של אינטראקציות חברתיות והיכולת לחשיבה סדרתית במונחים של סיבה ותוצאה.

השלמת תמונות – דורש זיהוי של חלקים חסרים בתמונות. בודק תפיסה חזותית, זכירה חזותית ארוכת טווח, יכולת להפריד בין עקר לטפל.

מטריצות – (מקביל למבחן המטריצות של רייבן) מופיע ב Wais III, בודק יכולת חשיבה אבסטרקטית לא מילולית.

 

רורשאך
המבחן כולל 10 כרטיסים, כאשר על כל כרטיס כתם דיו שחור או צבעוני. הנבדק מתבקש להביט בכל כרטיס ולאמר כמו מה זה נראה או מה זה יכול להיות. מכיוון שהגירוי הנו מעורפל, על הנבדק להחיל למעשה את המבנה שלו על הכרטיס. בעשותו כך הוא משליך על הכרטיס רגשות, מחשבות ותימות בחלקם לא מודעים.

מבחן זה יעיל באיתור של דפוסים של הפרעות חשיבה. בניתוח נלקחים בחשבון גם הפופולריות של התגובות, המיקום בכרטיס, מורכבות התגובה, האם האובייקט נייח או בתנועה, מרכיבי צבע, הצללה, תוכן ועוד. שכיחות התגובות מושווית לזו שבאוכלוסייה נורמלית ופתולוגית.

מבחן זה מעובד עפ"י מספר שיטות, אשר הפופולרית ביניהם היא שיטת אקסנר, אשר יצר ממדים של ניתוח סטטיסטי המכסים מגוון רחב של נטיות אישיותיות, דפוסי חשיבה, זיהוי מקורות לחץ, זיהוי מקורות כוח ועוד.

 

TAT

במבחן ה TAT או ה Thematic Apperception Test  מתבקש הנבדק לספר סיפור בהתייחס לתמונות המוצגות לפניו. המבחן כולל סדרה של 20-30 תמונות המתארות מצבים שונים וניתנות לפירושים שונים. מבחן זה מספק אינפורמציה אודות תכנים חשובים מחייו ומתוכני חשיבתו של הנבדק.

 

MMPI 2

זהו המבחן הנפוץ ביותר בין מבחני האישיות האובייקטיביים. מבחן זה נועד מלכתחילה למדוד פסיכופתולוגיה. מבחן זה מכיל מספר סקאלות תקפות ע"מ לוודא האם הנבדק משיב לשאלות בדיוק ובכנות, וכן מכיל סקאלות קליניות בסיסיות. מאות סקאלות נוספו ל 2 MMPI עם השנים האמורות לבדוק כל תכונת אישיות או מאפיין רגשי.

האינטרפרטציה של המבחן נעשית ע"י בדיקה של הגבהה של סקאלה מסוימת ובדיקת הקונפיגורציה של הסקאלות השונות.

 

House / Tree / Person

במבחן זה מתבקש הנבדק לצייר בית, לאחריו מתבקש לצייר עץ ולאחר מכן דמות אדם (משני המינים), לעיתים מתבקש הנבדק גם לצייר משפחה. בוורסיה מסוימת מתבקש הנבדק לצייר דמות בתנועה. מבחן זה הנו בין הפופולריים מתוך מבחני האישיות. מבחן ציור דמות עבר סטנדרטיזציה לגילאים הצעירים  (Koppitz, 1984)  וניתן להפיק ממנו ציונים המייצגים אינדיקטורים רגשיים.

 

בנדר
מבחן הבנדר או ה Bender-Gestalt test הנו בבסיסו כלי להערכה פסיכולוגית של תפקוד ויזיו מוטורי, כישורי תפיסה ויזואלית והפרעות נוירולוגיות. עם השנים הותאם מבחן זה גם לזיהוי של הפרעות רגשיות אצל ילדים ומבוגרים. מבחן זה משמש יחד עם מבחני אישיות נוספים לאתר דפוסי התמודדות ואישיות.

במבחן זה מתבקש הנבדק להעתיק צורות גיאומטריות ולאחר מכן לשחזר צורות אלו מן הזיכרון. בניתוח המבחן יש התייחסות לאיכות הצורות, למיקומן בדף, למשמעות הסימבולית שלהן, לרוטציות, לעוותים, לפרסברציות ועוד.

 

יתרונות ומגבלות האבחון הפסיכולוגי

האבחון הפסיכולוגי הנו כלי רב ערך במידה ועושים בו שימוש מושכל. התמונה המתקבלת יכולה להיות רחבה ועמוקה. כלי זה מאפשר למזמין הבדיקה להשתמש בו בתהליך קבלת ההחלטות לגבי אדם זה או אחר.

חשוב לזכור כי יש שאלות שאבחון פסיכולוגי אינו ערוך להשיב עליהן באופן קטגורי, אלא להעריך סבירות לגביהן (למשל – האם נבדקת עברה פגיעה מינית) ולפיכך יש להתאים את הציפיות הן של הגורם המפנה, והן של הנבדק עצמו.

יש להקפיד על שימוש מושכל בחוות הדעת, צריך להיזהר שלא להוציא דברים מהקשרם, היינו לא לקחת משפט או שניים מבלי לקשרם לקונטקסט בו נכתבו.

 

משוב

יש לקחת בחשבון כי חשיפת ממצאי האבחון בפני כל נבדק עשויה להיות טראומתית, באשר מדובר לעיתים קרובות בחומר אישיותי העלול לערער את הגנותיו של הנבדק. יש להקפיד על קיום משוב מצד הבודק לנבדק עוד טרם יוצגו לפני הפונה המסקנות וההמלצות. יש לאפשר לנבדק לשאול שאלות ולקבל תשובות מאת עורך הבדיקה.

נספח

כוחות האגו על פי Belack

כוחות האגו מתייחסים ליכולת האדם להשתמש באופן יעיל בכל אותן פונקציות המתופעלות באמצעות האגו. Belack מונה רשימה של פונקציות כאלה על פי הקטגוריות הבאות:

 

1. בוחן המציאות :
–          היכולת להבחין בין מציאות פנימית וחיצונית (האדם אינו סובל מהלוצינציות)

–          התמצאות בזמן ובמקום גם בנסיבות חיצוניות לוחצות.

–          מודעות פנימית והבנה פסיכולוגית עצמית (האדם מחובר לרגשותיו).

 

2. שיפוט :
–          האדם מראה מודעות הגיונית לתוצאות התנהגותו ומעריך נכונה כוונותיו וכוונות הזולת.

–          היכולת ללמוד מתוצאות ההתנהגות ולא לחזור על טעויות שיפוט מהעבר.

–          ההבעה הרגשית תואמת למציאות ומאופיינת בגמישות.

 

3. תחושת המציאות :
–          חווית המציאות נותרת יציבה בכל תנאי, גם בעת שינויים ומתח  רבים.

–          אין שום הפרעה בתחושה האמיתית של העצמי, הגוף או דמוי הגוף.

–          זהות יציבה, תחושת עצמי נפרד, והערכה עצמית יציבה גם בתנאים לא יציבים.

–          גבולות האגו מתחמים היטב בין העצמי ובין העולם בחוץ, הפרדת הרגשות, המחשבות והמניעים מאלו של האחרים.

 

4. ניהול ושליטה במניעים, רגשות ודחפים :
–          האגרסיה נראית רק בשירות ההישרדות ושמירת הערך העצמי במסגרת ריאלית, הדיכאון מוגבל לצער, עצב ואבל כתגובה לאובדן.

–          השליטה בתשוקות אוטומטית, מהירה, ורגועה, גמישות בדחייה ובמנגנון השליטה מאפשרים לאדם לפעול ע"פ בחירתו ולא ע"פ דחפים נסתרים מעבר לשליטתו.

 

5. יחסי אובייקט :
–          היחסים מאופיינים ע"י הדדיות, עמקות ורחבות, יש בהם זרימה ויציבות למרות מתחים ואיומים אחרים, הם גמישים מתוך בחירה.

–          אין עדות לעוותים או פיקסציות ביחסים מוקדמים, בשלות ביחסים מחליפה כמעט את כל היחסים הפרימיטיביים.

–          הוא מגיב לאחרים בזכות עצמם ואמפתי לצורכיהם כאנשים נבדלים מבין אנשים בשל מה שהם ולא מתוך התייחסות אגוצנטרית.

–          קביעות האובייקט מצוינת כפי שניתן ללמוד מהסתגלות מהירה לפרידה, והשתקמות טובה לאחר אובדן של מישהו חשוב.

 

6. תהליכי חשיבה :
–          יכולת להתרכז טוב מאד אפילו כשיש מסיחים חזקים. זיכרון לטווח ארוך או קצר מעולה לכל סוגי האירועים, התפקודים הללו אוטומטיים ועמידים בפני חדירות.

–          החשיבה ההמשגתית בדרגה גבוהה. האדם עובר מחשיבה קונקרטית לאבסטרקטית וחזרה בעת הצורך.

–          האסוציאציה משמעותית ותואמת בדיוק, אך לא ביתר דיוק, לשיחה. אין מוזרות משמעותית בהתבטאות.

7. רגרסיה בשירות האגו :
–          הרגרסיה נשלטת, ומפיקה מקסימום הנאה ו/או השתתפות באמנות, הומור, משחק, מין, דמיון ויצירתיות.

–          משיג הסתגלותיות, אינטגרטיביות ויצירתיות של תפקודי האגו ע"י הרגרסיה.

 

8. מנגנוני הגנה :
–          יש רק אלמנטים מאד אדפטיביים של ההגנה (למשל, כשיש הכחשה זה בשרות ההסתגלות למציאות). כל ההגנות שנראות הם בשרות ההסתגלות גם באירועי מציאות קשים וגם בתחום קונפליקטואלי.

–          גישה לתכנים לא מודעים או תכנים של האיד לא מעוררת חרדה ואינה גורמת הפרעות.

 

9. סף הגירוי :
–          סף הגירוי מאד גמיש ואוטומטי בשינוי. הסף גבוה ובעל יכולת סינון אופטימאלית.

–          תגובה גמישה ואוטומטית לכל דרגות הגירוי. יש תגובות חלקות ואופטימאליות.

 

10. אוטונומיה :
–          הפרעה מינימאלית של דחפים או חומר אחר החודר לתפקודי האוטונומיה הראשונית. קשב, ריכוז, זיכרון, תפיסה ורציה יפעלו אופטימאלית בהתאם לפוטנציאל של האדם.

–          ישנה עמידות גבוהה בפני חדירת חומר אינסטינקטואלי או השפעות של הסביבה על תפקודים אוטונומיים שניוניים, מיומנות והרגלים מתבצעים בקלות יחסית ובגמישות למרות לחצים פנימיים או חיצוניים.

 

11. סינתזה ואינטגרציה :
–          האדם מראה עקביות ואינטגרציה גבוהים אך גמישים בחשיבה ברגש ובהתנהגות, עמדותיו וערכיו מכסים טווח רחב של דעות ורגשות ולמרות שינויים גלויים מחזיק בחוט מקשר מתחת לכל.

–          האדם מצליח לקשר סיבתית או אחרת בין היבטים שונים של התנסות, מגיב בגמישות לבעיות מורכבות ויכול להתמודד עם משימות שונות מאד בעת ובעונה אחת, או אחת אחרי השנייה אוטומטית הן בחשיבה והן בהתנהגות בשרות פתרון בעיות.

 

12. כשרים ומיומנויות :
–          האבטיפוס של שלב זה הוא האדם ש"מימש את עצמו" והוא מלא כוח לשלוט, להתמודד ולשנות את הסביבה בשרות ההסתגלות.

–          תחושת היכולת הסובייקטיבית היא מקסימאלית, האדם מרגיש בעל יכולת גדולה מאד להשפיע ולשנות את סביבתו.

–          קיימת התאמה בין היכולות הממשיות ותחושת היכולת.