לאחר טיפול משפחתי בני המשפחה לומדים יותר על עצמם ועל האופן בו מתרחשים האירועים המשפחתיים שלהם. רמת המתח המשפחתי יורדת ותפקוד המשפחה וההתמודדות עם קשיים, קונפליקטים ואירועים שונים משתפרת. ההתערבות המשפחתית משמשת בהצלחה לטיפול בסוגים רבים ושונים של משפחות במצבים רבים ושונים, כוללים סכסוך בתוך מערכת היחסים של ההורים, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים או בבית הספר ועוד.

טיפול זוגי מסייע למי שהתקשורת והשיתוף בזוגיות נמצאים במשבר. טיפול זוגי יכול לסייע לבני זוג לבחון האם שווה להם להמשיך ולהלחם על מערכת היחסים שלהם, האם ניתן לתקן את שהתקלקל והאם קיים עדיין בסיס לזוגיות. זוגות רבים שהחליטו לקחת טיפול זוגי כאקט אחרון למניעת גירושין, הצליחו לשקם את מערכת היחסים הזוגית שלהם, ולהימנע מההליך הכואב של גירושין.

לקויות למידה כוללות את כל הקשיים הקשורים למיומנויות לימודיות או תפקודיות – קושי ללמוד מידע חדש או מיומנויות חדשות, כפי שהיה מצופה בהתאם לגיל, מנת המשכל או ההקשר התרבותי של האדם. כאשר אנו עורכים אבחון להערכת לקויות למידה לוקחים בחשבון את ההשפעה החברתית, התרבותית ואת יכולותיו הגופניות והקוגניטיביות של האדם.

דיסלקציה – לקויות קריאה המתבטאות בקושי לרכוש יכולת קריאה, הבנת הנקרא וכן קושי ביכולת לקרוא טקסטים ארוכים ולהבינם. איחור בהתפתחות הדיבור ורכישת שפה יכולים בחלק מן המקרים להצביע על התפתחות דיסלקציה.

דיסגרפיה – מדובר בלקות בכתיבה המתבטאות ביכולת מוטורית. הפעלת לחץ חזק או חלש מדי על כלי הכתיבה, כתיבה איטית מאוד, שגיאות כתיב רבות, ניסוח משפטים באופן שגוי, שימוש בתשובות קצרות מדי, הימנעות מכתיבה ורמת תוכן נמוכה לעומת היכולת הורבלית הגבוהה. גם קשיים במוטוריקה העדינה, קושי בהבחנה בין הצלילים של השפה, קשיים בתפיסה החזותית, קושי בתיאום בין קשר עין- יד, יכולים ברוב המקרים להתריע על התפתחות דיסגרפיה.

דיסקלקוליה – לקויות בחשבון המתבטאות בקושי להבין פעולות חשבון, לבצע פעולות חשבון, להבחין כמותית בין מושגים כמותיים, הבנה של רצף וקושי ביכולת הבנת השפה המתמטית. ניתן למצוא קשיים אלו כבר מגיל צעיר

במסגרת עבודתנו הפסיכולוגית בטיפול בילדים, אנו שומעים מידי פעם את השאלה "מה, אתה רק משחק איתו ? זה הטיפול ? ". אולי כדאי להסביר מה בעצם מתרחש בטיפול בילדים באמצעות משחק.

בטיפול במבוגר הפסיכולוג עוזר למטופל לבטא את הרגשות שלו במילים. כך אנחנו עוזרים למטופל להתחבר לרגשות לא מודעים, לחשוב על דברים שלא העז לחשוב עליהם ולנסות להבין בעזרת הפסיכולוג כיצד משפיעים הרגשות על החיים וכיצד דפוסי ההתנהגות הבלתי מסתגלים מושפעים מרגשות מודחקים.

אצל ילדים הגישה היא שונה. הילד אינו מסוגל לבטא באופן מלא את רגשותיו באמצעות מילים. השפה שמדבר בה הילד היא שפת המשחק, בו הילד חש עצמו חפשי ובטוח יותר ובו הוא מסוגל לבטא את עצמו ורגשותיו. בגיל הרך המשחק הוא למעשה הדרך בה מכין עצמו הילד לקראת מגרש המשחקים של החיים והבגרות. שם, באמצעות הדמיון הוא מוצא לעצמו את הדרכים להיפגש עם פחדיו, כאביו ומשאלותיו, שם הוא מחפש את הפתרון למצוקותיו.

מה עושה הפסיכולוג – בראש ובראשונה הפסיכולוג מאפשר לילד את המשחק החופשי שבו הוא (הילד) מחליט במה וכיצד לשחק. מתוך משחקו של הילד מבין המטפל המנוסה את כאביו ומשאלותיו ונותן להם משמעות, כאשר הוא מצרף לכך את המידע הידוע לו מהורי הילד, מהילד עצמו ומההיסטוריה שלו.

באמצעות המשחק יכול הילד לספר למטפל דברים שחושש היה לספר באופן גלוי, ואולי אף לא יודע היה לנסח ולספר אותם. דרך הפרשנות וההשתתפות של הפסיכולוג הוא יכול לא רק להבין את הילד אלא גם להעביר לו באופן לא מאיים את המסרים שהוא רוצה להעביר.

המטפל יכול לעזור לילד באמצעות המשחק החופשי לעודד את דמיונו, בעיקר באם הילד חרד או מפוחד, ולאפשר לו להתמודד במשחק עם מצבים אליהם חושש להיכנס בחיים ובחברת בני גילו. כל יכול המטפל לעזור לילד לפתח את יכולותיו החברתיות