במאמר נעסוק בנושא פסיכולוגי חשוב ותהליך טיפולי שנקרא טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (Cognitive behavioral therapy או בקיצור CBT). מדובר למעשה על סוג של טיפול פסיכותרפי ממוקד מטרה ומוגבל בזמן.
בניגוד לסוגים אחרים של פסיכותרפיה – למשל טיפול "מסורתי" (דינמי) – שעוסקים בניתוח של חוויות מהעבר, CBT ממוקד יותר בהווה ומכוון לפיתרון בעיות.CBT כולל פעמים רבות משימות למטופל, ולעיתים גם פרוטוקולים שמכתיבים את המבנה של הפגישות הטיפוליות. CBT הוכח כיעיל בטיפול במגוון של בעיות נפשיות, ביניהן: דיכאון, OCD, הפרעות חרדה שונות כמו פוביות, הפרעה פוסט־טראומטית, הפרעות אישיות, והפרעות אכילה.
להפרעות מסוימות פותחו טיפולי CBT מיוחדים, והוכשרו מטפלים יעודיים. לכן, אם אתם מעוניינים בטיפול, מומלץ לחפש מטפל שמתמחה באותו תחום. טיפול CBT לרוב קצר יותר מטיפולים אחרים ואורך כ־12 מפגשים. לאחר תקופה של הפוגה, אם מתעורר צורך, ניתן לקיים מספר פגישות ריענון, שבהן המטופל "חוזר על החומר", או מקבל מענה למשבר נוכחי בחייו.
יש ל־CBT שני מוקדים:
- קוגניציה – החשיבה של המטופל.
- התנהגות – המעשים של המטופל.
מבחינת החשיבה, טיפול CBT מבוסס על הרעיון לפיו הפירוש שאנשים נותנים לסיטואציה מסוימת משפיע על התגובה שלהם יותר מאשר הסיטואציה עצמה. גם כאשר אופן החשיבה בעייתי, ולא משרת את האדם, הוא נוטה לשמור עליו ולדבוק בו. בטיפול עובדים על הבנה של העיוותים בדפוסי החשיבה, ועל השינוי של דפוסים אלה.
הצלחת הטיפול מותנית כאמור בשיתוף פעולה אקטיבי של המטופל. הוא או היא מקבלים משימות, שיעורי בית, שעליהם לבצע. בהמשך, משתמשים בסולם זה כדי לחשוף את המטופל למצבים השונים באופן הדרגתי.
עיקרון נוסף בבסיס הטיפול הוא שפחד מוביל להימנעות, והימנעות מגבירה את הפחד. כך נוצר מעגל קסמים גרוע – של פחד, הימנעות ממעשה, הסתגרות, הגבלה בתפקוד, התגברות של הפחד – וחוזר חלילה.
לפעמים משלבים טיפול פסיכותרפי עם טיפול תרופתי. הטיפולים לא מפריעים זה לזה, ובמקרים מסוימים משלימים ומסייעים האחד לאחר. דרושה אבחנה והערכה של איש מקצוע, פסיכיאטר, כדי להחליט, יחד עם המטופל, באיזה טיפול להיעזר, ואילו טיפולים לשלב יחד.