03-9642623
תפריט
חרדת בחינות

חרדת בחינות

כתב יוסי צוק

רון הוא נער בן 16, תלמיד כיתה יא' במגמה יוקרתית. הוא נחשב נער בעל יכולת שכלית גבוהה, אולם מתחילת שנת הלימודים הנוכחית התעוררה אצלו בעיה: בכל פעם שעליו לגשת לבחינה מתעוררת אצלו חרדה גבוהה הפוגעת בתיפקודו. רון מספר שהחרדה מתעוררת כמה ימים לפני המבחן, ובערב שלפני הוא בדרך כלל חש עצבנות, חוסר שקט ומיחושים בביטנו. במקרים אלה הוא מעדיף ללכת לישון בשעה מוקדמת. אלא שהוא מתקשה להרדם ומחשבותיו טרודות בבחינה שמצפה לו למחרת. בדרך כלל הוא מצליח להרדם רק בשעות הלילה המאוחרות. בבוקר שלמחרת, לעיתים פוקדות אותו בחילות והוא מגיע לכיתה עייף, עצבני, במצב רוח ירוד וללא חשק. כשהמורה מחלקת את גליון הבחינה רון נתקף ב"בלאק אאוט" (black out). הוא מרגיש כיצד ראשו מתרוקן ולמרות שלמד לקראת הבחינה והרגיש שהוא שולט בחומר, הוא אינו מצליח להזכר בדבר. כאילו שאחז בו "שיתוק". בעוד חבריו לכיתה רכונים על שולחנותיהם וכותבים במרץ, מניח רון את ראשו על השולחן בייאוש ופורץ בבכי…

תוצאת האבחון

רון סובל ממה שאנו מכנים "חרדת בחינות". זוהי חרדה אשר תוקפת אנשים כאשר הם מוצאים את עצמם בסיטואציה שבה הידע או היכולת שלהם עומדים למבחן. זה יכול לקרות במבחנים במסגרות של בי"ס, אוניברסיטה וכד' אך גם במצבים כמו ראיון עבודה, הרצאה בפני קהל או הופעה.
חרדת בחינות מתעוררת בדרך כלל אצל אנשים בעלי יכולות גבוהות ובעלי צורך עז להצליח. צורך זה מתעורר בעקבות דימוי עצמי לא גבוה ורצון להוכיח לעצמם ולאחרים כי הם "שווים". אנשים אלה חשים שכל כשלון, אם במבחן בבית הספר ואם בראיון עבודה, הוא הוכחה לחוסר יכולתם וכשלונות אלה מהווים פגיעה קשה בדימוי העצמי שלהם. לפיכך הם ישקיעו מאמצים וכוחות נפשיים רבים בכדי להמנע מכשלונות. אלא שכאן טמון גם המקור לבעיה: ככל שחוויית הכשלון היא בלתי נסבלת וכל מבחן נעשה כל-כך משמעותי עבורם, כך גדל הסיכוי שתתעורר חרדה כל-כך גבוהה שתגיע לרמה הפוגעת בתפקוד התקין. חרדה מפני כשלון במינון סביר, הינה מרכיב חשוב במוטיבציה שלנו ללמוד ולהתכונן לקראת משימות כמו מבחנים. אף אחד לא אוהב להכשל או להחשב לא מוצלח על-ידי חבריו. אלא שברמות חרדה גבוהות, נפגעות היכולות להתרכז, לקלוט ולזכור מידע, כך שהאדם לא מצליח לבטא את מלוא יכולתו. אצל אנשים אלה, הכשלונות הללו רק מנציחים את הספק שלהם בדבר יכולותיהם ואת הדימוי העצמי הנמוך ובעצם רק מחריפים את הבעיה.

דרכי טיפול

הטיפול הפסיכולוגי בחרדת בחינות מתבסס על שתי גישות טיפוליות שונות. גישה אחת, התנהגותית-קוגניטיבית שמה, תתמקד בעיקר בתופעה של חרדת הבחינות ותסייע לאדם הסובל ממנה ללמוד  התנהגויות חדשות ודרכי חשיבה שונות אשר יסייעו לו למתן את החרדה. בטיפול כזה האדם ילמד למשל טכניקות של הרפיה עצמית בכדי להרגיע את החרדה כאשר היא מתעוררת. הוא גם ילמד דרכים לחזק את בטחונו בעצמו וביכולתו ולהפחית את החשיבות העצומה שניתנת על-ידו לכל סיטואציה של בחינה. טיפול כזה מסוגל לתת מענה ספציפי לחרדת הבחינות במסגרת של מספר פגישות טיפוליות ובפרק זמן קצר יחסית. גישה שניה, המכונה פסיכו-דינמית, תנסה לתת מענה לחרדת בחינות על-ידי הכרת ושינוי המאפיינים האישיותיים של אותו אדם, אשר גרמו לו למשל להיות מאוד הישגי, בעל צורך עז להצליח ובעל דימוי עצמי נמוך. שיטת טיפול כזאת דורשת העמקה בעולמו הרגשי של המטופל, בעבר שלו ובנסיבות חייו ובכדי להביא לשינוי דורשת תקופת טיפול ארוכה יותר, שיכולה לארוך חודשים רבים ואף שנים. יתרונה בכך שהיא יכולה לסייע להביא לשינוי רחב יותר באישיותו ובהתנהגותו של אותו אדם ולא רק בהתמודדות עם חרדת בחינות.

חרדת בחינות

צרו קשר