משמורת ילדים

משמורת ילדים

כאשר זוג מבקש להתגרש, הדברים נעשים מסובכים יותר אם מדובר בהורים לילדים.

כאשר מדובר בהורים עולה במשנה תוקף השאלה – בחזקת מי יישארו הילדים. בעבר, משמורת ילדים הייתה נושא שכמעט לא עלה לדיון,

שכן היה ברור מאליו שהילדים יישארו בחזקת האם. כיום, הדברים כבר אינם כה ברורים ויש כמה עקרונות שיכולים לסייע בקבלת ההחלטה (שצריכה לקבל את אישור בית המשפט בהסכם הגירושין), אצל מי יישארו הילדים.

טובת הילדים מעל הכל

העיקרון המנחה החשוב מכל בהקשר של משמורת ילדים הוא "טובת הילדים".

לא משנה מה רוצה האם, לא משנה מה רוצה האב, לא משנה סביב מה הם חלוקים או אינם חלוקים בדעותיהם,

הדבר החשוב הוא שכל סיכום בענייני משמורת ייעשה על מנת למקסם את טובת הילדים ולמזער ככל הניתן את הפגיעה בהם.

אם בית המשפט משתכנע שטובת הילדים היא שההורה המשמורן יהיה האב, זו תהיה ההחלטה שתתקבל.

אם תהיה הבנה שטובת הילדים היא שתתקבל משמורת משותפת (בדרך כלל מתקבלת משמורת שכזו כאשר יש הסכמה והבנה טובה למדי בין ההורים), זה מה שיתבצע בסופו של דבר.

כמובן, אם טובת הילדים היא שהם יישארו בחזקת האם – יתבצע איזון בצורה של הסדרי ראיה עם האב כאשר טובת הילדים ולא טובת ההורים היא השיקול הראשון במעלה.

חזקת הגיל הרך

עיקרון חשוב נוסף מלבד טובת הילדים בענייני משמורת הוא עקרון שנקרא "חזקת הגיל הרך".

ככלל, ההנחה היא שילד קטן, עד גיל שש, צריך להישאר בחזקת אמו. עקרון זה, יש לשים לב, אינו סותר את עקרון טובת הילד,

שכן גם מומחים אובייקטיביים לחלוטין לענייני משפחה סבורים שבדרך כלל קשור הילד הקטן קודם כל לאמו ושהיא זו שמספקת לו הרגשת ביטחון בלתי אמצעית.

האם זאת אומרת שמדובר בכלל בל יעבור? בהחלט לא, אך זהו כלל שרק במקרים נדירים תתבצע סטייה ממנו.

מהו רצון הילד

עיקרון נוסף מעבר לשניים שציינו בענייני משמורת ילדים הוא – "מהו רצון הילד?"

אין דין ילד בן שנתיים, שלוש ואפילו שש כדין ילד בן שתים עשרה, שלוש עשרה ויותר.

כאשר מדובר בילד שכבר עומד על דעתו, אין שום סיבה שלא לשאול את פיו ולהתרשם גם ממילותיו שאינן ניתנות באופן ישיר.

אם הילד רוצה להתגורר עם האם ולא עם האב, יינתן לכך משקל משמעותי. אם רצונו הפוך והדבר תלוי בהסבר משכנע –

גם לכך יינתן משקל.

מובן שהעקרונות הללו אינם מילים התלויות באוויר.

ההחלטה שאותה יאשר בית המשפט תתבסס על תסקירים מקצועיים, על חוות דעת של עובדות סוציאליות שיפגשו עם בני הזוג ועם הילדים, שיבדקו מהי באמת טובת הילד, מהו רצונו, כיצד מתכוון כל אחד מההורים לספק את צרכיו של הילד –

צרכי הביטחון, ההערכה העצמית, הצרכים החומריים וכל היתר.

 

שתף את הפוסט

דילוג לתוכן