בעיות התנהגות אצל ילדים

המונח "בעיות התנהגות" יכול לשמש לתיאור מגוון רחב ועצום של מצבים.

יש לזכור שלא מדובר בעניין אובייקטיבי בלבד, שכן יש לכך גם היבט סובייקטיבי.

פעולות שיכולות להיתפס על ידי הורה אחד בתור בעיות התנהגות אצל ילדים יכולות להיתפס כהתנהגות שובבה ובלתי מזיקה על ידי הורה אחר.

חשוב שלא להקל ראש בהתנהגות שנראית כחורגת מהנורמה. כאשר יש ספק או שלא בטוחים, מומלץ מאוד לפנות לאבחון.

הבנת המקור לבעיה יכולה לאפשר קבלת טיפול או השגת מענה מדויק, שיביא לשינוי ההתנהגות השלילית או הבלתי רצויה ותוך כדי כך גם יתרום רבות לביטחון העצמי, להצלחה החברתית וליכולת מימוש הפוטנציאל של הילד.

הרקע לבעיות ההתנהגות

אי אפשר לדבר על בעיות התנהגות אצל ילדים בלי לקחת בחשבון את הרקע לבעיות ההתנהגות הללו. הרקע לכך יכול להיות מגוון. למשל:
• לא מעט בעיות התנהגות מבוססות על עניין גנטי, תורשתי. האם הדבר אומר שלא ניתן לסייע ושלא ניתן לטפל? נהפוך הוא. גם כאשר יש בעיה שמקורה גנטי – אפשר ללמוד כלים להתמודדות ואסטרטגיות שיפחיתו עד מאוד את הבעיות.
• לעיתים, בעיות ההתנהגות נובעות מבעיה נפשית, רגשית או פסיכיאטרית. גם אם זה עשוי להישמע מפחיד, הדבר אינו בהכרח כזה. אין זה בלתי צפוי שילד הסובל מקושי בוויסות רגשות לא ידע כיצד לבטא את עצמו. ודאי שאין זה מפתיע שילד עם בעיה פסיכיאטרית בלתי מאובחנת אינו יכול להתנהג על פי נורמות התנהגות מקובלות, בעיקר בסביבה חברתית. טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי ולעיתים שילוב עם תרופות בהחלט יכול להועיל.
• לקויות בלתי מאובחנות כמו אספרגר או אוטיזם בתפקוד גבוה מהוות גם הן סיבה מרכזית לבעיות התנהגות. ילד בעל תסמונת אספרגר, לדוגמא, יתקשה להשתלב בסביבת ילדים בני גילו, שכן הוא מתקשה להבין רמזים חברתיים והוא עשוי להיות נוקשה ושתלטן. במקרים מסוימים, ילדים כאלה יפלו קורבן לתעלולים של ילדים נורמטיביים, מה שעלול ליצור קשיים רגשיים נוספים וכן בעיות התנהגות.
גם משבר של גיל ההתבגרות, התחברות לגורמים מזיקים, גישה לסמים או לאלכוהול, חשיפה למוות של אדם קרוב וסיבות רבות נוספות יכולים להיות הסיבה לבעיות התנהגות ברמות שונות. אבחון מתאים ולאחר מכן התמודדות – ובשום אופן לא טיוח או הסתרה, הם הדרך להטבה של ממש.

ללמוד להציב גבולות

לפעמים, למעשה בלא מעט מקרים, בעיות התנהגות אצל ילדים נובעות דווקא מתוך הרצון להצבת גבולות ואף מתוך הצורך בגבולות.

הורים הסבורים שצריך לתת לילדים יד חופשית לבטא את עצמם, אלה הסבורים שיד קשה סותרת פילוסופיות חינוך מתקדמות,

צודקים רק למחצה. מחקרים מראים באופן חד משמעי שילדים (ולמעשה, גם מרבית המבוגרים), זקוקים למסגרת יציבה,

לגבולות ברורים, להבנה של מה אסור ומה מותר. לפעמים, דווקא טיפול הורי שמחזיר את הסמכות, את הכוח ואת היכולת לצייר גבולות הוא הדרך הנכונה לטפל בבעיות התנהגות של הילדים או בני הנוער.